Земные дороги ведут не в Рим...
ואז נהיה חורף
העלים הירוקים כבר צהובים
ואז נהיה חורף
חברים הולכים, חוזרים
ואז נגמר קיץ, כבר לא יורד אל הסלון בתחתונים
נגמר קיץ, אתה מבין שהבדידות שלך נשארת מבפנים
ואז נהיה חורף, שהביא איתו תשוקה למכשירי חשמל
וכמה שגבוה וכמה שנמוך אני לא נבהל
נכנס אל המיטה בלי להוריד בגדים
כמו ילד שפחד ובא לישון עם ההורים
העלים הירוקים כבר צהובים
ואז נהיה חורף
חברים הולכים, חוזרים
ואז נגמר קיץ, כבר לא יורד אל הסלון בתחתונים
נגמר קיץ, אתה מבין שהבדידות שלך נשארת מבפנים
ואז נהיה חורף, שהביא איתו תשוקה למכשירי חשמל
וכמה שגבוה וכמה שנמוך אני לא נבהל
נכנס אל המיטה בלי להוריד בגדים
כמו ילד שפחד ובא לישון עם ההורים
Злые мысли. Держать себя в руках, держать все в руках. Хотя, можно попробовать и отпустить все это, вот веселье будет. Хотя жалко окружающих, за что их так.
Кто сказал, что мать еще жива? Она уже еле дышит, в коме, так сказать. Привязанности сохранились, а вот страсти... Их поглотила пустота, не найти следов. Вожделения малы и несерьезны, их можно не брать в расчет.
Ладно, пофиг. Живем - и ладно. Грех жаловаться на это равновесие и душное спокойствие. Но как мне это надоело...